<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ד ח"ג</h1>
<h2>דף יט:</h2>
אם אינן יודעין לקרות קורין שני' בפניה' ולא די אחד וחותמין ואם היה דיין חשוב והסופר ירא ממנו קור' לפניו והוא חותם גטין וכן כתב ר"י ובעל העיטור ורב אלפס פסק כרשב"ג שצריכי' לידע לקרותו כמו לחתום וכן כתב הרמב"ם ז"ל כי לא סמכי' על ב' או על אחד שיירא ממנו כמו שכתבתי בדיני דיינים אלא כשיודע לקרותו אבל כשאינו יודע לקרותו אינו חותם ולפי הפוסקים שפסקו שקוראים לפניהם וחותמין דוקא בכתוב הכתוב בכתיבתנו שמעידים ישראל על הקריאה אבל כתב של גוים שאין יודעין לקרות ישראל אלא גוים לא זולתי לגבי דיין לדון בו כמו שכתבתי בדיני דיינים אבל לגבי עדות לא. צריכין לידע לחתום ולא רושמין להם ומי שעושה מעשה לחתום בלא ידיעה מלקין אותו כמו מקדש בביאה דקדושיו קדושין אף על פי שמלקין אותו והרשימה כשר בגט. ואם חתמו ואין אנו יודעין אם היו יודעין לקרות אם לא בחזקת כשרין קיימי ומקיימין השטר בבית דין ומגבין ביה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין ואם אנו יודעין שאין יודעין לקרות אף על פי שמעידין על חתימת ידיהן שואלין להם מענין הכתוב על פה אם מכוונין עם השטר מקיימי ליה גטין. מעשה ב"ד נכתב ביום ונחתם בלילה כשר דמשעת פסק דין משתעבדי ואינו מוקדם וכתובה מחלוקת גטין.
